יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה - 50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל "ביחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני.
בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרניהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים.
הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.