בקורס נלמדת על המערכת הסנסורית המאפשרת לנו ולבעלי החיים השונים להתמצא בסביבה, לזהות סכנות, לעמוד על טיב המזון שלנו ובעצם מאפשרת למח לקבל את המידע הדרוש להישרדות.
בקורס נעסוק במורפולוגיה, באנטומיה ובפיזיולוגיה של אברי החישה השונים.
בנוסף נלמד ונבין איך המח מעבד את המידע שניקלט בהם.
ניכנס לעולם המופלא של חוש הראיה, נעמיק במבנה האנטומי של חלקי העין השונים ובתפקידם, ונעסוק בשאלות מעניינות כגון: מה מאפשר לנו לראות צבעים? מה מאפשר לנו לראות בלילה? בנוסף, נערוך השוואה בין המנגנון לוויסות כניסת אור באדם לזה של בעלי חיים פעילי לילה לעומת כאלו שחיים באזורים שטופי שמש עם קרינה חזקה. מה התפקיד של העפעפיים? איך מתבצע התפקיד הזה אצל בעלי חיים חסרי עפעפיים? איזה בדיקות קליניות ופיזיקליות ניתן לעשות כדי לאבחן את תקינות המבנים האנטומים בעין ואת הראייה עצמה? בנוסף, נלמד איזה פרוצדורות ניתן לעשות כדי לתקן בעיות כאלו כשהן מתגלות.
נכיר את מנגנון הפירוש של המח למידע שניקלט מהעין ונגלה ביחד מתי המח מטעה אותנו או מפרש לנו באופן שגוי את מה שמולנו ונתן דוגמאות לכך מתחום האשליות האופטיות.
נכיר את האנטומיה והפיזיולוגיה של האוזן והתפקידים השונים שלה בשמיעה ובשיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית והמערכת הכוכליארית). נשווה בין מבנה האפרכסת באדם ובבעלי חיים שונים. נלמד על גלי הקול ועל המרכיבים שלהם (תדרים, וויברציות, משרעת אורכי גל), נדבר על טווחי שמיעה בבעלי חיים שוני ובאדם ובנוסף על השינויים שיש בהם לאורך החיים, נבדוק איזה תדרים רק ילדים שומעים ומבוגרים לא. נכיר שימושים נוספים לגלי קול כמו למשל "אקו-לוקציה" ונשמע את הסיפור המופלא של ניסוי הפעמונים שבו גילו את התופעה ולאיזה רמות דיוק ניתן להגיע אתה. נדבר על הפרשנות שהמח יכול לעשות למה שנקלט מהאוזניים ולפי עוצמה והפרשים קטנים בין האוזניים שלנו הוא יכול לפרש לנו מהיכן מגיע הקול? של מה הקול הזה? וכו'
נלמד על המורפולוגיה, האנטומיה והפיזיולוגיה המיוחדות של האף והמערכת האולפקטורית. ניכנס לעומק לחשיבות של המערכת הזו ולצרכים ההישרדותיים שאותם היא באה לשרת. נערוך השוואה של קולטני הריח באדם ובבעלי חיים שונים ובהתייחסות השונה לסביבה כתוצאה מזה, למשל כשאנחנו מסתכלים על המדרכה שעליה אנחנו הולכים, אנחנו רואים אותה כמו שהיא עכשיו אבל כלב יכול לדעת גם מי הלך עליה, לפני כמה זמן וכו'. נדבר על תקשורת בין בעלי חיים בעזרת חוש הריח. בנוסף, נלמד על דרכים שונות בהן אנחנו מנצלים את חוש הריח של בעלי החיים לצרכים שלנו, נדבר על צרכים ביטחוניים (למשל איתור חומרי נפץ, סמים וכו...), ובריאותיים (למשל יכולת של כלבים לגלות סוגי סרטן מסוימים באנשים). אם יתאפשר ונספיק, ניכנס גם לנושא של בעיות באף ובדרכי הנשימה העליונות כתוצאה מתהליך הביות שעשה האדם אצל בעלי חיים מסוימים.
אכילה ללא ספק היא אחת מהנאות החיים וגם אחד הצרכים הבסיסיים ביותר. הדבר על המבנה של הלשון סוגי הבלוטות והרצפטורים של הטעם, הטעמים שאנו מסוגלים לחוש ואיזור החישה בלשון של כל אחד מהם. נדבר על למה חריף זה לא טעם אמיתי ואיזה בעלי חיים עמידים לחומרים חריפים מסוימים. נכיר את האנזים עמילאז שבבלוטות הרוק ואיך הוא יכול לגרום לשינוי תחושת הטעם של מזונות מסויימים בתוך הפה שלנו. נעמיק בקשר בין חוש הטעם לחוש הריח ונעסוק במנגנון של רפלקס ההקאה, תוך מענה על שאלות מסקרנות כמו מה ההבדלים בין רפלקס לתגובה מודעת? מפני מה ההקאה מגינה עלינו? באיזה מצבים נרצה לעורר ולעודד הקאה? לא כל בעל חיים יכול להקיא ואיך ניתן לפתור את זה כשיש צורך לרוקן את תכולת הקיבה? (למשל במקרה של הרעלה או קוליק שנגרם מסיבות שונות.
מישוש הוא חוש מיוחד והוא גם נמצא על האיבר הכי גדול בגופנו – העור. על העור שלנו פזורים מגוון קולטנים לסוגים שונים של חישה: חישה תרמית, כאב, מגע, וכו'. נלמד להכיר כל אחד מהם ואת דרך הפעולה המיוחדת שלו. נדבר על פקידן של השיערות על העור ועל הדרך בה הם מסייעים לחישה בבעלי חיים שונים ובמקומת שונים על הגוף (הגוף, הפנים, ועוד). נדבר על הרזולוציה של החישה ועל ההבדלים בין מקומות שונים על הגוף ואיך זה מיוצג באומנקולוס שבמח.
נכיר את המנגנון התחושתי שעומד מאחורי התופעה של "כאב פנטום" ונענה על השאלה – למה ממשיכים לחוש כאב ביד/רגל שנקטעה וכבר לא קיימת בגוף? ודרכי טיפול שונות במצב זה.
